חינה מרוקאית

חינה מרוקאית זהו ערב הכנת הכלה ליציאתה מבית הוריה לבית החתן,
ערב זה הוא ערב פרידה מבית הוריה.  כיום שונות במקצת
מאשר במרוקו כלות מרוקו כמנהגם לובשים את השמלה הגדולה
הנקראת במרוקאית קשווה אל כבירה. ובארץ בלבוש מסורתי כגון
אז ניתן לראות דוגמאות בתלבושות לחינה מרוקאית
לפי עדה ועדה בשמלות מפוארות בסגנון ויקטוריאני.
היום כמעט כל העדות בארץ חוגגים חינה וכל חינה וזה משתנה בעיצוב,
בשירים ובביגוד לפי עדה ועדה. ערב חינה כנהוג בארץ מתחלק לשלוש קטעים:
הכלה לובשת את הבגד הראשון עבור קבלת הפנים.
בעת סיום המנה הראשונה הכלה והחתן מגיעים להחליף ללבוש השני.
לאחר המנה העיקרית מחליפים הזוג ללבוש השלישי לקראת טקס חינה על גבי כרכרה.

יהדות מרוקו משנות דור נהגו בערב החתונה לקיים טקס חינה מרוקאית

חינה הינו צמח הכופר כאשר עליו מתייבשים אוספים אותם וגורסים אותם עד לקבלת אבקה ישנם
שלושה סוגים של חינה, חינה אדומה שאיתה משתמשים למריחה בטקס חינה, חינה שחורה
שמשתמשים בה עבור צביעת שיער, חינה ירוקה ששימושה עבור קעקועים.כמנהג יוצאי צפון
אפריקה לחינה סגולות רבות, מזל, הצלחה, פריון, בריאות, פרנסה טובה וחיים מתוקים.
יש לציין שאת החינה מכינה אמא של הכלה וגם מורחת לחתן ולכלה או אישה נשואה
ומאושרת, מאחר שאת כל הרגשות וסגולות חינה עוברים לזוג. משיבה זו הינה
חמימה ומשפחתית לכן כל הזוגות לאחר סקר שלאחר החתונה רובם טענו שנהנו
בטקס מאשר בחתונה. 95% מהזוגות טענו שבערב
המשפחה הקרובה והחברים הקרובים וזאת הסיבה שגרמה להם להינות בטקס
חינה מרוקאית, החמימות, המשפחתיות ולהיות בסביבת אנשים קרובים שבאמת אוהבים
ונמצאים אירוע מושלם ואהוב, לעומת זאת בחתונה אנו חוגגים עם 500 אורחים שחלקם
לא באמת קרובים לחתן כלה והקירבה היא לא באמת קרובה לכן אין את החמימות שיש בטקס חינה.
ישנם זוגות שנישאים עם צד אשכנזי והכלה מתלבטת אם לעשות חינה או לא לעשות חינה
מאחר והיא לא מכירה כל כך במשפחתה את הטקס הזה, אבל מאחר וצד החתן שהוא
מעדות המזרח דוחף כן לעשות חינה בסופו של דבר הכלה מסכימה ולאחר האירוע איננה מתחרטת על כך.